אבי מסיקה מציאות מדומה Lyrics

אני חי במציאות מדומה
מנסה לסלול לי דרך אבל לא עקומה
כי אני חי במציאות מדומה
מנסה לעבור אבל סוגרים לי חומה
כי אני חי במציאות מדומה
כל אצבע על ההדק נראת לי קרה
אני מחפש ולא מוצא ת'תשובה
אז תגידו לי מה מה מה

כשבחוץ יורד הגשם וכולנו נרטבים
מהבכי המתוק של אלוהים
מריחים ת'ריח האפל שמתבשם פה מעלי
לא בורח כי זה נמצא רחוק מדי
אני חי שני עשורים ועוד שלוש שנים
בתוך מבוך שרק רוצה למחוק את הצבעים שלי
הם מתחילים להראות שחור לבן
רוצה להיות רחוק מכאן
תעצור לי את הזמן
אנ'לא מוכן
כן..
רחוק מחברים שחיים בתוך חומה של נרקסים
לא מתאמצים להראות סימן שיש בהם תקווה
פוחדים מהאמת
אז הם חיים בהזיה
לא רוצים להתמודד
אז הם נופלים לאשליה מתמדת
יורד מהרכבת ישר לגטו
כי אין פה הנהות יש פה צרות נטו
הופך לאפר
איך אפשר לחיות בתוך שכונה
שלכל דירה הקציבו 7 אפס מטר
צפןף בחדר
אז מישו' שיפתח לי חלון
וינגן לי פזמון
כי לא נשאר לי המון
והפי-תרון נמצא הרחק לשם
בתוך מקום שרק חלום יכול לרקום

החבל דק נסדק הולך ונשחק
יום אחרי יום, שעה אחרי שעה
אין ברירה סוחבים
אבל שוב בסוף היום
אני מוצא עצמי יושב עם חברים על ברזלים
ונדמה שרק אני חושב על החיים
איך לעמוד, איך לשרוד
ומתי אקנה חליפה שהחייט גופי ימדוד
חי בעולם טורף עולם אוכל כולם
אפשר לחשוב שזה נשאר
כשנעצר לך הדם
את האמת ממלאים בשקר
והמחשב תופס ת'ספר
ואין פה סדר
אנשים למדו לסמוך על מכונות יותר מבני אנוש
הולכים מכות ברחובות
במקום לספור עד שלוש

ככל ריחות הסביונים נעלמו לי
התקווה איתם
ורק אוחזת במצוף שסוחף אותי לים
והשמש נעלמת אל צללית של ים כחול
עוצמת ת'עיניים ואחוזת במכחול
ומציירת לי, צובעת לי
חלום שקצת מוחש
עוצרת נשימה כן
לדמיין עולם חדש

אני חי על סף זוחל על הקנט
השער נסגר לא מוצא לי מקלט
אני נמצא במרדף אחרי הכנף
עבודה די קשה הכל מטורף
המאבק שניצר בלילה ניכר
כלום לא נשאר
רק המיתר הנסתר מגיע
ושאר שהכל נשאר אותו דבר
אותו הטעם המריר של החיים
אותו ענן של מלחמה
מכסה את החלום שמחפש לו נחמה
אותם אנשים באותם הכותרות
אותם הסכינים רק בידיים שונות
רעש כן עוד יום הלך לי פרש
העיניים אדומות וכל הגוף שלי מותש
אבל אני יצליח גם כשקשה לנשום
אני ימשיך להלחם
מסיקה לא יפול היום